חור בהשכלה: "תווי כיווניות נסתרים"

רציתי לספר לכם על דרכי המפותלת בשימוש בתוכנות לעיבוד תמלילים:
מעבד התמלילים הראשון שלי היה "א-ב". אח"כ עברתי להשתמש ב- "איינשטיין" (1985-1989). בתקופה הזאת (סדיר וקבע) היה ויכוח מאוד סוער איזה מעבד תמלילים טוב יותר… אני העדפתי את איינשטיין אך הויכוח הסתיים רק כש Q-Text נכנס וכבש את השוק (בערך ב- 1990). כש- Microsoft שחררה את "חלונות 95" עברתי להשתמש ב- 6‏Word‏‏ (עד אז כל "מאבדי" התמלילים עבדו בסביבת DOS). את הרומן עם מיקרוסופט סיימתי עם אופיס 2003 (המאוד מוצלח לטעמי). באופן-אופיס אני עובד ממהדורה 1.0 ובסך הכל די מרוצה (אולי בזכות הספר של שוש שלימד אותי כיצד לעבוד נכון עם התוכנה). בכל אותם שנים, כשכתבתי טקסט מעורב, מצאתי את עצמי "נאבק" עם המקלדת עד שקיבלתי את התוצאה הרצויה: נניח שיירשם "etc/hosts/" ולא "/etc/hosts".

מסתבר שלנושא פתרון פשוט: הוספת תווי כיווניות נסתרים (ואני כל השנים לא ידעתי על כך…). ארתיום כתב על הנושא ורציתי להרחיב במעט, אך מסתבר שכבר נכתב בנושא מאמר ממצא (ההסבר מתייחס לחלונות אך הוא תקף גם בלינוקס).

אסיים בסיכום מקשי הקיצור להכנסת תווי הכיווניות הנסתרים
(פריסת מקלדת lyx במצב כתיבה "עברית"):

  • Shift+T – הכנסת תו LRM‎ (בחלונות Alt+0253)
  • Shift+Y – הכנסת תו RLM (בחלונות Alt+0254)

הערה:
הנושא תקף לא רק במעבדי תמלילים (גם בכתיבת הרשימה הזאת נעזרתי בתווי כיווניות נסתרים).

My Signature
פורסם בקטגוריה לינוקס ותוכנה חופשית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

13 תגובות בנושא חור בהשכלה: "תווי כיווניות נסתרים"

  1. מאת ארתיום‏:

    קיימים המון מאמרים בנושא, הבעיה תמיד להבין את משמעות התו וכיצד להשתמש בו. זה מה שלוקח הכי הרבה זמן. לכן, התחלתי להשתמש בהם רק לפני כחצי שנה.

    את עיבוד התמלילים שלי התחלתי די מאוחר ב־2003 כשעבדתי עם Word באנגלית בלבד — עבודה. אחר כך, יצא לי לכתוב המון בעברית בכל מיני מקומות ובפורומים. לכן, כשהחלפתי מקום עבודה למקום בו כן עובדים עם מסמכים בעברית, פשוט לא הייתי מסוגל להסתדר עם MS Office עם עברית בגלל השיטה השונה בהשוואה לכל העולם.

    כיום אני עובד לרוב עם LaTeX בעברית ואנגלית שמספק חוויית משתמש מעולה בגלל ש:

    – לוקח את רוב עבודה העיצוב על עצמו ומאפשר לי להתרכז בתוכן.
    – הוא stateless — קרי, אין דברים שאני לא רואה (האם מדובר בשינוי סגנון או adhock). שם באמת WYSIWYG 😉

  2. מאת ilanshavit‏:

    ארתיום שלום
    אני עוד לא התחלתי להשתמש ב- Latex. הוא נראה לי קצת כבד ומפחיד, אבל יתכן שזאת התרשמות מוטעית. בכל מקרה יש לו עקומת לימוד לא מבוטלת. אולי הסיבה שאני לא מתחבר ל- Latex היא שעבדתי כ"כ הרבה שנים בתצורת עבודה אחת (כאשר Latex משנה לחלוטין את תפיסת החשיבה והעבודה). הייתי רוצה לנסות את Latex‏ באופן רציני. יש מדריך מומלץ?

  3. מאת ארתיום‏:

    תתחיל מ־LaTeX באנגלית. המדריך האולטימטיבי הוא "המבוא הלא־כל־כך קצת ל־LaTeX2e" או בקיצור lshort.pdf (גוגל).

    לגבי עברית, יש פה ושם מדריכים עם דוגמאות בעיקר עבור biditex שיתנו לך כיוון. בגדול, ברגע שייתפנה לי קצת זמן אני די מתכוון לעבוד על מדריך/מאמר/ספרון מקיף בנושא LaTeX ועברית (התחלתי כבר אבל עדיין לא סיימתי).

    עכשיו, אף אחד לא אומר לזרוק מעבדי־תמלילים אפילו שהם טיפשיים ולא יעילים. באמת, יש מקום לכל דבר לפי כל הרגל. מה שחשוב זה לעבוד נכון.

    בסה"כ ציינתי את ההרגלים שלי, ובמיוחד שאני לא סובל MS Office בגלל שיטת העבודה הלא סטנדרטית שלו בעברית.

  4. מאת Tomer Cohen‏:

    הדרך הפשוטה ביותר להסביר את השימוש בתווי RLM/LRM היא להסביר שמדובר בתווים "שקופים", בעלי משקל זהה של אות עברית או אנגלית בהתאמה. אם נשים אות אנגלית לפני שאנחנו כותבים ‎/etc, הסלאש לא יקפוץ לנו לצד השני, וזה בדיוק המקום בו נרצה לשים LRM (Left to right mark).

    למעשה, התווים הללו הם בין השיפורים הבודדים של windows-1255 על פני iso-8859-8. מאחר ואנחנו עובדים כיום ביוניקוד, ישנם תווים נוספים שכדאי להכיר – RLE/LRE..PDF, שמאפשרים לקבוע כיווניות ברמה של פיסקה או תת פיסקה (תת פיסקה תסתיים תמיד ב־PDF, שכן בסוף פיסקה הסימן הנ"ל אינו נדרש).

    ולסיום, פוסט בנושא של אחד המומחים בתחום – http://blogs.msdn.com/michkap/archive/2008/06/10/8588265.aspx

  5. מאת ilanshavit‏:

    תומר שלום
    תודה על ההערות וההארות!
    לכולם השימוש בתווים ברור וטריוויאלי, ורק לי (עם כל הניסיון…) הנושא די חדש 🙂

  6. מאת ארתיום‏:

    התווים הללו הם בין השיפורים הבודדים של windows-1255 על פני iso-8859-8.

    אתה טועה, דווקא iso-8859-8 מכיל את הסימנים האלה (ואפילו סימנים יותר אקזוטיים).

    היתרון של cp1255 הוא תמיכה בניקוד שלא נמצאת בקידוד iso-8859-8

    כולם השימוש בתווים ברור וטריוויאלי, ורק לי (עם כל הניסיון…)

    ממש לא, גם אני, דווקא מתעסק ב־bidi המון, ולא הבנתי את המשמעות שלהם הרבה זמן. זה באמת לא טריויאלי להבין. אני יודע כמה אנשים מסתבכים עם כתיבה מימין לשמאל ומעדיפי לרשום מילים באנגלית בשורה חדשה ואז לחזור לעברית בעוד שורה כי הם פשוט לא מבינים מה לעשות.

    הסיבה העיקרית לבעיה הזו דווקא ms office שדווקא "הקל" על העובדה אבל לא תאם לשום סטנדרט.

  7. מאת חזי‏:

    גם אחרי שקראתי את מה שכולם כתבו בהערות, וגם אחרי שעקבתי אחרי הקישורים, עדיין לא הצלחתי להבין מה עושים תכלס. רק אחרי ששיחקתי וניסיתי במשך 10 דקות הצלחתי לבצע את זה 🙁

  8. מאת ilanshavit‏:

    חזי
    דוגמא:
    אם תכתוב getchar() הסוגריים יתהפכו לך (נניח שהמטרה שלך הייתה לכתוב getchar()‎)
    מה שצריך לעשות: להוסיף תו כיווניות לא נראה, מימין לשמאל (RLM), כאילו כתבת טקסט עברי בהמשך. כלומר עליך לכתוב getchar() כרגיל, ואז תעבור לפריסה עברית ותקיש Shift+Y. הפעולה הזאת תחזיר את הסוגריים למקומם הטבעי.

  9. מאת חזי‏:

    תודה על ההסברים. כפי שאמרתי, בסופו של דבר אני מבין מה צריך לעשות אבל רק אחרי קצת נסיונות. לדעתי הסיכוי שמשתמשים ממוצעים יהיו מודעים לזה שואף לאפס. גם אין סיכוי שאני אזכור מה צריך לעשות במקרה של חלונות 🙁

  10. מאת אליהו52‏:

    אני דווקא הכרתי את זה, אבל אי אפשר להשתמש בזה בפריסה שלי, פשוט שיפט + T או Y רק יכניסו אות גדולה.

    את האמת אולי אני סתם מקובע, יש חסרונות לפריסה lyx (כלומר אני בטוח שאין יתרונות וחסרונות ולכל פריסה יש את יתרונותיה וחסרונותיה, שאלתי היא איזה דברים משמעותיים אחרים משתנים בפריסה מה שיפריע לי לעבור אליה)?

  11. מאת חזי‏:

    אליהו52, אתה צריך ללחוץ על shift+T או shift+Y בזמן שאתה נמצא במצב עברית, ואז לא תקבל אות גדולה.

    האמת שזה עובד ממש טוב, והתלונות שלי הן לא על עצם השיטה, אלא על כך שקשה להעביר את המידע למשתמשים.

  12. מאת אליהו52‏:

    לחזי, כמובן שניסיתי זאת במצב עיברי, אך בכל זאת זה עדיין מכניס אות גדולה.

    לדעתי זה קשור לפריסת המקלדת שלי, ובשל כך שאלתי את שאלתי.

  13. מאת ilanshavit‏:

    אליהו שלום
    פריסת המקלדת צריכה להיות lyx (רק בה זה עובד…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *