עוגת הפטל שלי

תמיד רציתי שיהיה לי NAS ‏(‏Network Attached Storage) בבית. תחילה שקלתי לרכוש פתרון יעודי לנושא אך הנושא ירד מהפרק מפני שהפתרונות הללו אינם גמישים מספיק לטעמי.
קיים פתרון קוד פתוח ל- NAS שנקרא FreeNas (בו אני משתמש בעבודה). מדובר בפתרון מעולה, אך הוא מצריך שרת חזק יחסית (אני לא מעוניין בעוד "קופסא" בבית שתשמש כ-"שואב אבק").


אז כאמור על הפתרון שחיפשתי להיות גמיש (מבחינת מה שאוכל להפיק ממנו), קטן מאוד וחסכוני בחשמל. את כל זה השגתי באמצעות עוגת הפטל (Raspberry Pi):

raspberry_pi

אני משתמש ב- Raspberry Pi כבר כמעט שנה ומאוד מרוצה ממנו. אלו צרכים גמישים הוא מספק לי?

  • שרת סמבה – שיתוף תמונות / מוזיקה / סרטים בין מחשבים שונים בבית (כולל סלולאר)
  • שרת FTP לצרכים כלליים (אינני משתמש בשירות אבל הוא מותקן בכל מקרה)
  • שרת SSH (לצרכי פתרונות גיבוי אוטומטיים אותם אני מפעיל באמצעות Rsync ו- Unison‏)
  • שרת Bittorrent Sync: כלי שמאפשר לסנכרן ב- "זמן אמת" קבצים/ספריות, באופן חד כיווני/דו כיווני, בין מחשבים שונים בבית (כולל הסלולאר)
  • מרכזיה פרטית (אסטריסק) – מאפשר לי להיות בקשר עם חברים בחו"ל. אנשים אלו מוגדרים כשלוחה רגילה במרכזיה הפרטית (PABX) כשכל שלוחה יכולה להתקשר לכל שלוחה אחרת באמצעות חיוג של 4 ספרות (הפתרון יעיל ואיכותי, הרבה יותר מסקייפ/וייבר…)
  • שרת הקלטות: אני מקליט תכניות רדיו מקול המוזיקה, גלי צה"ל ורדיו ירושלים ואחר כך מאזין להם (כשיש לי זמן)
  • OwnClowd – פתרון "דרופבוקס" ביתי. כרגע אני לא משתמש בשירות כי Bittorrent Sync ממלא עבורי את הצורך הזה (ל- OwnCloud יש יתרונות נוספים אך אינני משתמש בהם כרגע)
  • שרת הורדות טורנט: חלק מהתחביב שלי זה להוריד הפצות לינוקס ולבחון אותם. הדרך המומלצת להוריד את קבצי המראה היא להיעזר בקישור טורנט (וכך ולא להעמיס את שרתי המראה). אני מיישם בעוגת הפטל מנגנון של לקוח/שרת להורדת טורנטים. בעוגת הפטל מופעל השירות deluged אליו אני ניגש מכל מחשב בבית בעזרת deluge client. בצורה זאת ההורדות (שאורכות זמן רב) מתבצעות בעוגת הפטל (הוראות)
  • משמש נקודת עיגון NFS לשני מחשבים שמשתמשים באותו ה- Repository (דבר שחוסך ממני לבצע הורדות כפולות של חבילות)

את כל המטלות הללו מבצע "עוגת הפטל" ביציבות רבה (לא נתקע ולא זקוק לאתחולים), כשהוא ניזון מספק כח של מטען סלולארי פשוט (כזה שמספק זרם של 0.7 אמפר). לעוגת הפטל חיברתי דיסק קשיח חיצוני (פעם ביום מתבצע גיבוי "קר" בינו לבין דיסק גיבוי נוסף המותקן במחשב המרכזי בבית). "עוגת הפטל" מתחבר לרשת הביתית בחיבור קווי ישיר (הוא ממוקם בסמוך לנתב באלחוטי). המוצר עלה לי כ- 300 ש"ח (כולל קופסא ומשלוח). למוצר אין מאווררים ולכן אינו משמש כ- "שואב אבק".

אני משוכנע שחלק מקוראי הבלוג עושים שימוש בעוגת הפטל ואשמח לקרוא (ואולי לקבל רעיונות) על השימוש שהם עושים במוצר.

הערה:
מהסקר שמופיע בסרגל השמאלי באתר (מי שלא הצביע מוזמן לעשות זאת) אני למד שרוב הקוראים מעוניינים שאסקר הפצות ושאכתוב מאמרים מתקדמים. זאת הדרישה ואותה אני מתכוון לממש ממש בקרוב. אז על מה מתכוון לכתוב? בגזרת המאמרים המתקדמים אני מתכוון לכתוב סדרת מאמרים על Docker ("הדבר הבא" שכובש את חוות השרתים / סביבות הענן), על LVM (מנהל נפח אחסון) ו- BTRFS. בגזרת "סקירת הפצות" אני מתכוון לסקור את כל ההפצות המרכזיות שישוחררו בסתיו (אובונטו, פדורה, אופן-סוזה ועוד…) כמו גם כאלו שפחות ידועות (Linuxdeepin ועוד…). מאמרים אלו מטבעם יהיה ארוכים יותר, יצריכו ממני משאבים גדולים יותר ולכן כל מאמר יחולק למס' חלקים ויתפרס על פני מס' שבועות.

My Signature
פורסם בקטגוריה לינוקס ותוכנה חופשית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

13 תגובות בנושא עוגת הפטל שלי

  1. מאת צפריר כהן‏:

    תיקון קטן:. "אסטריסק" (כוכבית) ולא "אסטריקס" ("אסטריסק" עם שיכול שני העיצורים האחרונים. אסטריסק ואובליסק הם הכוכבית והסכין שמשמשים להערות שוליים בספרים).

    כמוכן, יש היום כבר כמה וכמה לוחות קטנים וזולים (בערך כמו הפאי או קצת יותר) שצורכים בערך אותו הספק אך יש להם כוח חישוב רב יותר (הפאי הוא מעבד גרפי חזק יחסית עם יחידת עיבוד קטנה יחסית) ואפשר להריץ עליהם קוד ARMv7 רגיל כמו שעל רוב לוחות ARM המודרניות (ובכמעט כל ההפצות). מה שמאפשר להריץ הפצות רגילות עליהם.

  2. מאת פוסטר‏:

    אחלה כתבה, תודה אילן,

    נקודה קטנה נוספת 🙂
    לפי מיטב ידיעתי, LVM היא אינה מערכת קבצים אלא (לפחות לפי ויקידפיה ותרגום ישיר) מנהל נפח אחסון,
    על גבי ה-volume, יוצרים מערכת קבצים שאיתה עובדים.

    שבת שלום.

    ואני עם צפריר, אני גם מתעניין במחשבים דמויי פאי אך עם יכולת עיבוד גבוה יותר, שלדוג' יכולים לנגן מדיה באיכות גבוה, יכולות שלפי מיטב הבנתי חסרה מהפאי.

  3. מאת שביט אילן‏:

    צפריר: תודה רבה על התיקונים! דרך אגב: ל- Banana Pi יש מעבד חזק יותר, ובאופן כללי מפרט חזק יותר: http://www.bananapi.org/

    פוסטר: אתה צודק לגבי LVM

    הכנסתי את התיקונים הנדרשים.

  4. מאת Oren‏:

    הי,
    אם אתה מכיר אתר מומלץ לרכישת עוגת הבננה?

  5. מאת שביט אילן‏:

    הי אורן.
    לא אינני מכיר (אבל אולי אחד מקוראי הבלוג יוכל לעזור).
    אני יודע שב- eBay יש הרבה זיופים של עוגת הפטל, אז בכל מקרה כדאי שתברר טוב שמדובר במקור מהימן.

  6. מאת אלכס‏:

    התקנתי שרת VPN וכל פעם שאני מתחבר ל-wifi חיצוני בטלפון, כל התקשורת מוצפנת דרך השרת הביתי. לשם כך יצרתי פרופיל מתאים באפליקציית tasker המומלצת. כמו כן כל השירותים הביתיים (SSH, owncloud, וכו') זמינים אך ורך דרך ה-VPN.

  7. מאת שביט אילן‏:

    אלכס: הרעיון שלך נשמע טוב! יש לך קישור למדריך טוב בנושא?

  8. מאת אלמוני‏:

    תוכל להרחיב בבקשה על האסטריסק גם ללא מתכנתים ?
    האם דרושה/חייבת להיות התקנה זהה אצל מקבל השיחה ?
    עלות כספית ודרישות נוספות מעבר לעלות ה"עוגה" ?
    עד כמה מסובך להתקין, לקנפג ולהשתמש ?
    איכות השיחה ?
    תודה.

  9. מאת אלמוני‏:

    עדיין אין לי עוגה אבל הנה משהו שנראה לי מעניין SDR- Software-defined radio :
    https://learn.adafruit.com/freq-show-raspberry-pi-rtl-sdr-scanner/overview
    ולא רק סורק !

  10. מאת שביט אילן‏:

    אלמוני:
    לגבי אסטאיסק: בעיקרון לא חייבים את העוגה (תוכל להתקין ממקורות ההפצה את asterisk). אבל זה נוח שזה מותקן במחשב יעודי וזמין 24/7.

    לגבי העוגה: יש פרויקט מיוחד לנושא: http://www.raspberry-asterisk.org
    יש שם תיעוד מצוין (ולא, ממש לא צריך להיות מתכנת)

    לגבי שלוחות sip: אם ברשותך טלפון חכם יש שלוחות sip בחינם, כך שבסך הכל אין עלויות בכלל (מעבר לעוגה – אם בוחרים להשתמש בה)

  11. מאת שביט אילן‏:

    אלמוני:
    תודה! יש הרבה פרוייקטים מעניינים:
    47 מהם כאן: http://makezine.com/2013/04/14/47-raspberry-pi-projects-to-inspire-your-next-build/

    20 אחרים כאן: http://www.treehugger.com/slideshows/gadgets/20-awesome-projects-raspberry-pi-microcomputers/

    וזאת רק דוגמא קצרה…

  12. מאת חתול‏:

    חשבתי כמה פעמים לקנות עוגת פטל כי זה מגניב אבל לא הצלחתי למצוא צורך אמתי.
    שמירת גיבויים פיזית באותו מקום היא לא בטוחה, במקרה של גנבה או פריצה אתה תאבד את המקור יחד עם הגיבויים. חייב להיות גיבוי מרוחק.

  13. מאת שביט אילן‏:

    חתול:
    אני חושב שבנוגע לגיבויים צריך לעשות חלוקה:
    גיבוי של חומר שבשום פנים ואופן אתה לא מוכן לאבד – ואז אכן צריך לשמור באתר חיצוני. מצד שני יש הרבה חומר שחשוב לגבות, אבל זה לא סוף העולם אם תאבד אותו. לדוגמא: גיבוי Image של המחשב שלך (גם אם תאבד אותו תמיד תוכל לבנות אותו מחדש). גם ספריית המוזיקה והסרטים היא לא כזאת קריטית שאני לא יכול לאבד. אז אני חושב שהרעיון די מובן…
    עכשיו לגבי הגיבוי ששומרים בבית: לא ניתן להסתפק בשמירה בדיסק בודד ולכן חשוב שיהיה לפחות בשני דיסקים נפרדים – וכאן עוגת הפטל עוזרת מאוד. בנוסף יש יתרון שניתן לבצע Streaming של מוזיקה ווידאו לכל מכשיר בבית ועוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *