לינוקס, לאן: פרק שישי: Arch, Manjaro ו- Open Suse

השבוע אסקור עוד מספר הפצות שבאופן אישי מסקרנות אותי:

ARCH LINUX
ארץ' היא הפצה מתגלגלת, כלומר הפצה שמקבלת עדכונים (לכל חבילות התוכנה שלה) באופן שוטף. ברגע שהתקנת ארץ', אתה לא צריך לשדרג בעתיד את מערכת ההפעלה מפני שהיא משתדרגת כל הזמן (באובונטו, לדוגמא, יש לשדרג את מערכת ההפעלה מידי חצי שנה). המשמעות היא כפולה: מצד אחד אתה עובד עם החבילות הכי עדכניות, מצד שני אתה צריך להיות עירני באופן מיוחד, מפני שאתה בהחלט יכול לחוות קריסות מעת לעת. ארץ' מיוחדת גם במנהל החבילות המהיר שלה (pacman), בדרישה ממנהל המחשב לטפל בקבצי מערכת, להגדיר באופן ידני הגדרות שונות ועוד…
בסיום התקנת ארץ' מקבלים Prompt. אין סביבה גרפית ובעצם מותקנים בשלב זה רק החבילות הבסיסיות ביותר לקיום ההתקנה. מכאן כל משתמש מתקדם כראות עיניו: חלק יתקינו סביבה גרפית (KDE, Gnome, Cinnamon ועוד…), וחלק אולי מייעדים את ההתקנה לטובת בניית שרת ולכן לא יתקינו סביבה גרפית בכלל. גם כשמתקינים סביבה גרפית, מקבלים אותה בגרסה הכי טבעית שלה. בד"כ צריך לטפל ברינדור פונטים, לבחור ערכת נושא יפה יותר ועוד… יצא לי לעבוד לא מעט עם ארץ', אבל היום הצרכים שלי הם אחרים: אני ממוקד בעבודה (ולא בתחזוקה של שולחן העבודה), היציבות מאוד חשובה לי ולכן נטשתי אותה. מה שכן, נראה לי שאנסה בקרוב את Manjaro Linux.

MANJARO LINUX
Manjaro Linux. היא הפצה המתבססת על ארץ', אבל קצת יותר שפויה: ההתקנה הרבה יותר פשוטה, הסביבה הגרפית מקונפגת מראש כך שצריך פחות להתעסק "בברזלים" וניתן לעבוד איתה באופן מיידי (ולהנות "מכל הטוב" שיש לארץ' להציע). להבנתי גם החבילות של ארץ' עוברות הקפאה ומשוחררות רק לאחר מס' ימים של בדיקה. בקיצור: מנג'ארו היא ארץ' לשפויים :). כשאנסה את מנג'ארו ויהיה לי מה לספר עליה מן הסתם אכתוב עליה כאן.

OPEN SUSE
בעבר מאוד אהבתי את סוזה, אך נטשתי אותה מפני שהרגשתי שהיא רצה "בכבדות" על המחשב שלי (ובמיוחד YAST שהיה איטי להחריד). מאז עברו הרבה מים בנהר, סוזה שחררו גרסה קהילתית בשם אופן-סוזה, הגרסה התפתחה ולאחרונה שוחררה גרסה 13.1. קראתי הרבה מאוד ביקורות על אופן סוזה 13.1 וכולם שיבחו את ההפצה. ההפצה היא אולי הראשונה שעושה שימוש מאסיבי במערכת הקבצים BTRFS ובכלי בשם SNAPPER שמאפשר לחזור אחורה בזמן (נניח שעדכון מערכת שגרם לקריסה. שימוש ב- Snapper יאפשר לחזור אחורה בזמן ולשחזר את הקבצים). לדעתי, מתוך צפייה בצילומי מסך ובסרטוני וידאו שונים, אופן סוזה היא אולי ההפצה הכי רצינית שיש ללינוקס להציע כיום. נראה שהמפתחים חשבו על כל פרט ופרט בשולחן העבודה. אז בהחלט יתכן שאקדיש בקרוב את אחד המחשבים שלי להפצה זאת. אמנם יהיה לי קשה לנטוש ולעבור להפצה מבוססת rpm, אבל אני חייב לצאת מהקיבעון הזה של הפצות deb…

My Signature

6 תגובות בנושא “לינוקס, לאן: פרק שישי: Arch, Manjaro ו- Open Suse

  1. לפי מה שקראתי, מנג'רו עוברת תהליך של התרחקות מ- arch
    וגם שהשיטת עדכון שלה מביאה לבעיות אבטחה.

  2. מעניין מאוד 🙂
    ממש סקרנת אותי עם המנג'רו והאופן סוזה,
    חבל שדווקא עליהם אין את דעתך האישית.

  3. לפני שנים רבות נטשתי את סוזה עוד שהיא היתה סגורה – היא באמת היתה כבידה ולא אפקטיבית.
    אבל עם הכוון שאובונטו הולכים אליו – היא נשמעת הפצה נכונה.

    בקשר לארץ' – לפני שנים היה לי ג'נטו ורבים מחברי החליטו ללכת על ארץ' – והם תמיד היו מתעסקים עם המערכת שלהם בלי סוף.
    אני ממזמן הבנתי שאין לי כוח בעמדת העבודה שלי במשרד או במחשב אחסון שלי לשחק עם ההפצה כל שני וחמישי – אני שם שם את הכי פשוט ומה שעובד.

  4. בתור משתמש ארץ׳ על שני המחשבים שלי אני חושב ששני החסרונות שמיוחסים לה כאן, זמן תחזוקה וחוסר יציבות הם פשוט לא נכונים.
    הזמן היחיד המשמעותי שארץ׳ דרשה ממני היה כמה שעות של התקנת המערכת. לאחר מכן כל מה שאני צריך הוא לעדכן את המערכת בפקודה אחת וזהו. התקנת החבילות לא שונה מהפצות אחרות ואפילו יותר קלה בזכות מאגר ה־AUR הענק למרות שבהחלט שווה לבדוק אם יש הערות מיוחדות על החבילה בוויקי. בדרך כלל אין, ואם יש זה דורש חצי דקה של קריאת הנקודה העיקרית.
    המערכת נשברה לי פעם אחת בלבד בגלל באג של gdm מול הדרייבר של כרטיס המסך. מלבד זאת נתקלתי רק בבאגים קטנים שאותם דווקא קל לתקן או לעקוף בזכות השליטה המלאה במערכת. באובונטו נתקלתי ביותר באגים.

    מה שכן, ארץ׳ דורשת ממך להבין איך המערכת עובדת ומה אתה עושה אתה, במיוחד בהתקנת המערכת אבל גם אח״כ. מי שרק רוצה מערכת הפעלה עובדת ולא רוצה לשמוע על לינוקס והעקרונות שלה, זו אכן לא ההפצה בשבילו.
    אבל לי זה בדיוק הכיף בארץ׳. אני יודע בדיוק מה קורה ומה התקנתי. לא יקרה שתידחף לי חבילה בלי הסכמתי או ששירות יתחיל לפעול בלי שאני הפעלתי אותו רק כי מישהו בהפצה חשב שזה יהיה רעיון טוב.

  5. הי חתול. אני מסכים איתך שארץ' מחייבת הבנה מעמיקה, אבל לדעתי היא בהרבה פחות יציבה מהפצות LTS. מי שרוצה שולחן עבודה מתפקד, בלי הפתעות ומבלי להתאמץ כדאי לו לעבוד עם הפצת LTS. בארץ' טכנולוגיות חדשות נכנסות באופן די מיידי ויכולות ליצור צרות (כשנכנס פייתון 3 הרבה אפליקציות הפסיקו לעבוד, כנ"ל מעבר ל- System D). בארץ' אתה חי על הקצה לשני הכיוונים…

  6. מה, עד כדי כך אופן-סוזה כזאת? מזל שהכרתי אותה!
    למרות שעדיין לא עברתי למערכת הקבצים BTRFS, ו־Snapper עובד רק עם מערכת הקבצים הזו…
    מעניין, איך עוברים למערכת הקבצים הזו? חייב לפרמט את כל המחיצה?

    עוד יתרון בה שזיהיתי בתגובה של חתול:
    יודעים בדיוק מה מתקינים ולא יקרה מצב שתתוקן חבילה בלי ששמתם לב. אותו דבר גם בעדכון ובמעבר בהתקנות ועדכונים בין מאגרים (על כל עדכון חבילה, במידה וצריך לעדכנה או שחבילה תלויה דורשת שינוי מאגר – חייבים לאשר).
    כן, אם רוצים, אפשר גם לבחור לשבור את המערכת (YAST נותן לבחור מבין כמה אפשרויות מה לעשות [קונפליקטים], כך שיש גמישות, וזה מעולה כמובן)
    לגבי הפעלת שירותים, הם מופעלים אוטומטית…
    אגב, אם מתקינים את KDE (או כל ממשק אחר, לא בדקתי), ממליץ על הממשק של גנום לעבודה עם YAST במנהל החבילות. יש כאלה שאומרים שזה קצת באגי (להרחיב כל פתיחה את החלון, לא נורא…), אבל אני לא מצליח להסתדר עם הממשק שקבעו ל־KDE, לדעתי הוא לא הגיוני. בכלל לא מבין למה צריך גרסה שונה, אבל שיהיה, זה טוב לבחירה מביניהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *