לינוקס, לאן? פרק חמישי: Crunchbabg

לאחר שנטשתי את אובונטו חיפשתי כאמור הפצות אחרות שאוכל להשתמש בהן. במחשב שולחני אחד בחרתי להשתמש ב- Linux Mint Maya (הפצת LTS שנתמכת לתקופה של 5 שנים, ושמתבססת על אובונטו 12.04). במחשב הנייד בחרתי להשתמש תחילה ב- SolusOS, אך מסיבה עליה כתבתי במאמר הקודם, נטשתי אותה ועברתי להשתמש ב- Crunchbang.

אז מהי ההפצה בעלת השם המוזר קראנצ'באנג? אתרגם מדף הבית של ההפצה:
ֻ"Crunchbang היא הפצה המתבססת על דביאן 7 (Wheezy – הגרסה היציבה) שמציעה שילוב של מהירות, סטייל ותוכן. היא משתמשת במנהל חלונות קליל ומהיר בשם Openbox שהותאם לספק חווית לינוקס מודרנית מבלי לפגוע בביצועי המחשב. המטרה של Crunchbang היא ליצור הפצה יציבה, שתפיק את החוויה הטובה ביותר האפשרית מ- Openbox. כדי ליישם זאת ההפצה מתבססת על חבילות התוכנה של דביאן 7 (שידועה ביציבות ובאבטחה הגבוהה שלה) ועל חבילות תוכנה עצמאיות של Crunchbang המספקות את מה שנקרא "הפצת Crunchbang". ניתן לתמצת ולומר ש Crunchbang היא שכבה מעל דביאן 7 שמספקת חווית Openbox מושלמת."

אז למה התלהבתי ועברתי להשתמש ב- Crunchbang? אני משתמש במחשב נייד די ישן (HP 6530b), וכל ההפצות המודרניות רצות עליו בכבדות (תלת מימיד ואפקטים הם לא הצדדים החזקים שלו).   לאחר שימוש ממושך ב- Crunchbang אני יכול להעיד ולומר שאכן מדובר בהפצה מאוד יציבה וקלילה. אני מצרף צילום מסך סטנדרטי של שולחן העבודה שלה:

מנהל חלונות Openbox

מנהל חלונות Openbox

ניתן להבחין ולומר שלהפצה מראה מאוד מיוחד (שאפשר לאהוב/לשנוא) ושהיא שוברת כמה מוסכמות/הרגלים של משתמשי מחשב:  בצד ימין מופיע Conky, באמצע ניתן בצפות בתפריט ההתחל אותו ניתן לפתוח באמצעות לחיצה על מקש העכבר הימני (בכל מקום בשולחן העבודה), או ע"י צירוף המקשים Super+Space (בשולחן העבודה אין צלמית "התחל" כפי שאנו מכירים ממערכות הפעלה אחרות). בצד שמאל ניתן לצפות בתהליך עריכת תפריט ההתחל. ב- Crunchbang, כפי שכתבתי, הדברים מתנהגים מוזר במקצת: אם מתקינים תוכנה היא לא מתווספת באופן אוטומטי לתפריט ההתחל, וזאת בכדי למנוע עומס מיותר בתפריט ולהשאיר שם את הדברים החשובים באמת. ניתן לערוך את התפריט (להוסיף/להסיר תוכנות) ע"י עריכת קובץ XML (באמצעות כלי ש- Crunchnabg פיתחה או באופן ישיר בעזרת כל עורך טקסט מועדף). מי שמעוניין יכול כמובן להשתמש בפתרונות נוספים (Docky, ׂGnome-Do, Synapse) ולהפעיל ישומים באופן ישיר. בהפצה נעשה שימוש כבד בקיצורי מקשים של המקלדת כדי להפעיל תוכנות באופן ישיר ומהיר: SUPER+F יפעיל את מנהל הקבצים, SUPER+W יפעיל את הדפדפן ועוד… (בתפריט Conky מופיעים קיצורי הדרך לפעולות השוטפות).

כמה מילים על Openbox: בהתחלה הערכתי שאין סיכוי שאני יאהב את מנהל החלונות הפשוט והמוזר הזה, אך ככל שאני משתמש בו יותר כך אני מעריך אותו יותר… מנהל החלונות פותח לפני 11 שנים וכל מה שעושים מאז זה רק דואגים לשפר את היציבות, המהירות והקלילות שלו (הוא בכלל לא "פרימיטיבי" כפי שנראה וניתן אפילו להפעיל בו תכונות מתקדמות כגון Areo Snap).
למי שמבין אנגלית אמליץ לצפות בסרטון הבא דרכו יוכל להתרשם מ- Crunchbang. אם יהיה ביקוש אולי אעשה מדריך וידאו בעברית, אך נראה לי שניתן להסתפק במדריכים הרבים שכבר קיימים (גם אם לא מבינים 100% אנגלית ניתן להערכתי להבין מההקשר במה מדובר):

סיכום:
הייתי מסכם ואומר ש-Crunchbang מתאימה למשתמשי לינוקס מנוסים, שלא חוששים משורת הפקודה, שמחזיקים בחומרה ישנה וחלשה יחסית ושמה שעומד בראש מעייניהם היא העבודה עצמה על המחשב ולא "קישוטים"/אפקטים שונים (שאולי מרשימים כשלעצמם, אך לא תורמים במאומה ליצירתיות).

My Signature

תגובה אחת בנושא “לינוקס, לאן? פרק חמישי: Crunchbabg

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *